"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (משנה פסחים, י', ה')

הייחודיות של ההגדה נובעת לא רק מיופיה או מייחודיות החומרים שהשתמש בהם מוס, אלא בעיקר מהתכתבות העיצוב והאמנות עם הפרשנות לטקסט. 

ד"ר חיים נריה, אוצר אוסף היהודית על שם חיים וחנה סולומון בספרייה הלאומית, אומר כי הגדת מוס נותנת פרשנות עמוקה, ויזואלית ומודרנית לאחד הטקסטים העתיקים בעולם היהודי, "להגדת מוס יש משמעות כפולה – היא גם נותנת פרשנות מרתקת לטקסט המסורתי, היא מפתיעה את אלה שחושבים שהם מכירים היטב את ההגדה ובו בזמן מצליחה, באמצעות טכניקות האומנות והעיצוב, לקרב ולעניין בהגדה ציבורים רחבים המתעניינים באומנות – יהודים ולא יהודים".

מוס שילב טכניקות אמנותיות שונות לאורך היצירה – לא כדי להתנסות או להרחיב את טווח יכולותיו, אלא כ"דרך המושלמת לבטא" את הבנתו לטקסט הרלוונטי בהגדה. "הרעיון קובע את הטכניקה", הוא אומר כשהוא מנסה להגדיר את הקו המנחה של יצירתו. 

כיוון שבהתחלה לא התכוון דוד מוס לשכפל את כתב היד, יש בהגדה המקורית מוטיבים שאינם ניתנים להעתקה כמו עלי זהב טהור המשובצים לאורך דפי הקלף, מראות משובצות אבני חן, וגזרות תחרה חתוכות באיזמל מנתחים.

"השתמשתי בגזירות נייר כאשר הן ביטאו את המושגים שרציתי להעביר", מסביר מוס את השימוש בטכניקה שנראית משני צדי העמוד, כדי להעביר את הפרשנויות השונות שההגדה מציגה למושג "עבד" – עבדות, עבודה, עבודה זרה ועבודת האל. "הצלליות זהות, אך הצד הראשון של העמוד מראה את העבדות במצרים. כאשר הופכים אותו, אותן צלליות גזורות מראות את אפיית המצה: עבודת האל".

למרות שתחילת העבודה האמנותית הייתה בפועל בירושלים, היא נמסרה, כמתוכנן, ללקוחות מעבר לים, בארצות הברית. אבל מוס נשא בליבו כל השנים תקווה סודית כי משהו יחזיר אותה בשלב כלשהו למקום אותו הוא ראה ככור מחצבתה. 

ואכן, בשנת 2024, נמכרה ההגדה (במחיר שיא) בבית המכירות סותבי'ס, לטרודי אלבאום גוטסמן ורוברט גוטסמן. לאחר הרכישה, הם העניקו את ההגדה במתנה לספרייה הלאומית, והיום ההגדה הינה חלק משמעותי מאד באוספי הספרייה המחזיקה באוסף ההגדות של פסח הגדול ביותר בעולם. 

"התחלתי את ההגדה בירושלים", מספר מוס, "ביודעי היטב שהיא תישלח לגלות, אך גם לפני למעלה מ-40 שנה הייתה לי תשוקה עזה שאיכשהו, מתישהו, כתב היד שלי יחזור לירושלים. אז כמובן שהייתה זו התרגשות בלתי נתפסת לחזות בפועל בחזרתה של ההגדה לירושלים, ממש כפי שניבאתי לפני 40 שנה… לעירי, לירושלים".

לאחר סיום העבודה, הופקו העתקי פקסימיליה מדויקים ככל האפשר של ההגדה הייחודית, שמשמשים כיום את מוס בהרצאות לקבוצות ויחידים שהוא מקיים. 

בשנת 1987 העניק נשיא ארה"ב רונלד רייגן העתק כזה של ההגדה לנשיא חיים הרצוג, לרגל ביקורו הממלכתי הראשון של הנשיא בארה"ב.

דווקא בליל הסדר עצמו, בביתו שלו, שנמשך מידי שנה עד השעות הקטנות של הלילה, מוס לא נוהג להשתמש בהגדה המפורסמת שיצר. בדרך כלל הוא בוחר בהגדה שפורסמה לאחרונה, המציעה תובנות או זוויות חדשות. 

באיזו הגדה ישתמש השנה? מוס עדיין לא החליט.