מדינת ישראל עצרה היום מלכת. ברחבי הארץ, מצפון ועד דרום, התאחדו מיליוני אזרחים כדי לחלוק כבוד לגיבורים ולגיבורות שנפלו על משמרת המולדת ולנפגעי פעולות האיבה. יום הזיכרון תשפ"ו (2026) עמד בסימן "זיכרון בונה חברה" – חיבור בין הכאב האישי של המשפחות השכולות לבין המחויבות הלאומית להמשכיות וערבות הדדית.
איך ציינו את היום ברחבי המדינה?
צפירת הדומייה: בשעה 11:00 בבוקר, המדינה רעדה לשתי דקות של שתיקה רועמת. התנועה בכבישים נעצרה, העבודה הופסקה, וכולנו עמדנו יחד – לב אחד דואב.
הטקסים הממלכתיים: ברחבת הכותל המערבי ובהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל, נערכו טקסים מרכזיים בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה והרמטכ"ל. השנה הודגש במיוחד הקשר שבין דור המייסדים לבין הצעירים שממשיכים לשאת בנטל הביטחון.
"שירים בכיכר" ומיזמי זיכרון: בערים רבות התקיימו ערבי שירה שחיברו את הקהל לסיפורים שמאחורי השמות. מיזמים טכנולוגיים חדשים אפשרו השנה למבקרים בבתי העלמין לסרוק קודים על המצבות ולצפות בסרטוני זיכרון אישיים של הנופלים.
בתי העלמין הצבאיים: מאות אלפי ישראלים פקדו את בתי העלמין. לצד המשפחות השכולות, ניתן היה לראות המוני צעירים ובני נוער שהגיעו להניח פרח ולהדליק נר, גם על קברים של נופלים שאין מי שיפקוד אותם.
המעבר ליום העצמאות: כבכל שנה, הערב יסתיים בטקס הדלקת המשואות, המציין את המעבר החד והבלתי אפשרי בין השכול לתקומה, בין הכאב על מי שאינם לבין השמחה על קיומה של המדינה.
אנחנו נושאים את זכרם בליבנו, לא רק היום – אלא בכל יום. בזכותם אנו כאן.
יהי זכרם ברוך. 🌹
#יוםהזיכרון #ישראל #נזכוראתכולם #יוםהזיכרון2026 #עםישראלחי
נזכור את כולם: ישראל מרכינה ראש ביום הזיכרון 2026
