כשהלב נשבר והשמיים דוממים: נפרדים מהחיוך הכובש והנשמה הגדולה של ניצן גוייכמן

ניצן של אור: פרידה מילדה שהייתה כולה לב וחיוך ישנם אנשים שהשם שלהם הוא לא רק מילה, אלא תיאור מדויק של המהות שלהם. ניצן גוייכמן הייתה בדיוק כזו – הבטחה של פריחה, יופי עדין שצומח ומאיר את כל מי שסביבו. הלכתה בטרם עת באסון הנורא הותירה חלל ששום מילה לא תוכל למלא, אבל האור שהפיצה בחייה ממשיך להדהד.
​הלב שלא ידע גבולות
​ניצן לא הייתה סתם עוד צעירה. היא הייתה הלב הפועם של המשפחה והחברים. מי שהכיר אותה ידע שמאחורי החיוך הכובש עמדה נפש רגישה, כזו שרואה את האחר לפני שהיא רואה את עצמה. היא ידעה להקשיב, לחבק, ולהפוך רגעים פשוטים לזיכרונות קסומים.
​לריקי היקרה – אמא של לביאה
​ריקי חן, אמא של ניצן, הקשר ביניכן היה הרבה מעבר לאם ובת. זה היה קשר של נפשות תאומות, של חברות אמת ושל הערצה הדדית. ניצן צמחה להיות האישה המדהימה שהייתה בזכות הערכים, החום והאהבה האינסופית שספגה ממך.
​הכאב שאת חווה הוא כאב שאין לו שם, פצע שנסתר מן העין אך נוכח בכל נשימה. אבל חשוב שתדעי: הניצן שלך לא נבלה. היא נטעה זרעים של טוב לב בכל אדם שפגשה. כל מעשה טוב שנעשה לזכרה, כל חיוך שיינתן בהשראתה, הוא עוד עלה כותרת בפרח הנצחי שהיא השאירה אחריה.
​"ישנם פרחים שפורחים רק לזמן קצר, אבל הניחוח שלהם נשאר איתנו לנצח."

​מורשת של אהבה
​למשפחה המורחבת, לקרובים ולכל מי שאהב אותה – ניצן הייתה ותישאר מקור של כוח. האסון לקח אותה מאיתנו פיזית, אבל הרוח שלה – החיונית, הצוחקת, האוהבת – חזקה מכל אסון.
​אנחנו מבכים את השנים שלא יהיו, את החלומות שלא יתגשמו, אבל אנחנו מוקירים תודה על כל רגע שבו זכינו לצעוד לצידה. היא לימדה אותנו שאהבה היא הדבר היחיד שבאמת נשאר.
​ניצן גוייכמן ז"ל. נוחי בשלום על משכנך, ילדה של אור. אנחנו מבטיחים לא להפסיק לספר עלייך, ולשמור על אמא ריקי בשמך.