תשעה חודשים חלפו מאז הפיגוע הברברי של חמאס. ב-7 באוקטובר, בשעה 7:00 בבוקר, ירו מחבלים מאות רקטות לעבר ישראל והסתערו על קיבוץ סמוך לגבול רצועת עזה בדרום. במקביל, התקיפה הגיעה מהיבשה, מהים ומהאוויר. מחבלי חמאס הרגו מאות אזרחים ישראלים, בהם נשים, ילדים וזקנים. עשרות אנשים נאנסו ונתפסו.
הראשונים שנכנסו לקרב עם אלפי מחבלים פלסטינים, חמושים בכבדות, היו המשטרה, לא הכוחות המיוחדים. פקחי דרכים, שוטרי סיור ובלשי משטרת הכפר, חמושים בנשק קל בלבד, חטפו את המכה הראשונה ונלחמו בגבורה והצילו את חייהם של תושבי הקיבוץ הגובל ומשתתפי פסטיבל המוזיקה לנוער.
- אחד הגיבורים הללו היה שוטר בשם היהודי-גרוזיני ציציק
בוזוקשווילי. הוא היה מפקד המשטרה של שגב שלום. איציק היה איש נלהב של גאורגיה. היא אהבה לטייל ולתקשר עם אנשים.
עתים קרובות הוא הגיע גם לג'ורג'יה. הוא דיבר גאורגית והעריץ את האומה הגאורגית. הוא היה גאה להיות גרוזיני-יהודי
הגיבור נזכר בבתו ליאל בוזוקשווילי בשיחה איתנו.
ליאל בוזוקשווילי, בת 21, סגנית במג"ב, בתו של סגן אלוף ציציק בוזוקשווילי שנפל בגבורה, מספרת:
"אבא היה בכושר כל חייו. גדלנו על סיפורים של שוטרי מג"ב וסיורים. כינויו של אביו היה "בזוקה". הוא היה אדם צנוע, ולא התרברב בהישגיו. תמיד שמענו עליהם מפקודותיו ומאנשים ששירתו איתו".
- ב-7 באוקטובר היהודי הגאורגי ציציק בוזוקשווילי לא עבד, הוא היה בבית עם משפחתו. עם זאת, לאחר שקיבל הודעה כי חברו דוידוב נפצע וזקוק לעזרה, יצא יץ עם בתו להציל את חברו. משלא הצליח להצילו, הוא כבר היה ללא רוח חיים, למרות שלקח את הגופה, ולאחר מכן חזר איציק וחילץ את שאר הפצועים, הוא נכנס לאזור בו בוצרו המחבלים. באחת הכניסות, מכוניתו של הגיבור נורתה על ידי מחבלים ברקטה. יצחק הקריב את חייו, אבל הציל עשרות אנשים.
בתוך כך דווח כי מפקד המשטרה של רג'את, סא"ל ג' דוידוב, נפצע בהתנגשות עם מחבלים בעת שניסה לחלץ אנשים מקיבוץ רעים. גם אבא שלי שמע את ההודעה הזאת ואמר לנהג רכב השטח שאני הולך לחזור אחורה ולהכניס אותו למכונית. להציל את סא"ל דוידוב, שהיה חברו הטוב. אבא שלי ניסה לשכנע אותי לצאת מהאוטו, אבל התעקשתי ונשארתי ברכב השטח. בדרך ראינו גופות של אנשים שניסו לברוח ונהרגו על ידי הפלסטינים. פתאום שמנו לב לארגוני טרור פלסטיניים. נכנסנו לקרב והצלחנו להשמיד אותם.
חילצנו כמה שוטרים שהיו להם פצעי ירי בדרגות שונות. הכל היה תחת אש. הכנסנו את הפצועים למושב פטיש והמשכנו לכיוון האופקים. כשהבין אביו כי סא"ל דוידוב אינו בין הפצועים, החליט לחזור לחפש אותו ולהצילו. לפני שיצאנו שוב מתחנת המשטרה, אבא אמר לי: 'די, תילחם, אני גאה בך. ועכשיו, עדיף שתישארי כאן". אחרי ויכוח קצר הוא הרגיע אותי ועזב אותי. הוא ושלושת השוטרים שהיו איתנו הלכו יחד.
כשהגיע למקום זיהה אביו את גופתו של אל"מ דוידוב בצד הדרך. במהלך הירי המשיכו האב וחבריו לחלץ את הנמלטים מהפסטיבל. כשאבא שלי הגיע לתחנת המשטרה ויצא מהרכב, ראיתי אותו מכוסה בדם – בדם של דוידוב. הוא הניח את הגופה למנוחה. ואז אבא החליט לצאת שוב לשדה הקרב. הצטרפו אליו שלושה שוטרים וכשעמדתי להתלוות אליהם, אבא שלי לא הרשה לי.
נשארתי בתחנת משטרת אופקים והקשבתי למה שקורה בחזית ובשעה 13:25 שמעתי "בוזוקשווילי לא עונה!". בשעה 14:15 שמעתי הודעת תקשורת: "סגה 1 (זה שלט הקריאה של אבא שלי) והנהג שלו מת". נשארתי, חסר אונים. אמא התקשרה אליי ולא עניתי. לא יכולתי להיות זו שתספר לו את הסיפור הנורא הזה קודם. בסביבות השעה 16:00 הגיעו שוטרים לבית שלנו ואני הגעתי אחרי שעה. גופתו של האב נמצאה בשעה שמונה בערב והובאה למנוחות", סיפר ליל בוזוקשווילי.
מפקד משטרת ישראל, יצחק בוזוקשווילי, בן 44, היה בן 14. יש לו שלושה ילדים. לאחר נפילת אביו הצטרף אוראל לשורות משטרת ישראל. בתו לייל משרתת בשורות צה"ל. עם זאת, הוא לומד באוניברסיטה. דניאל היא קודם כל תלמידת בית ספר.
תמיד היה לי ברור שאתגייס כלוחם הגנת גבולות. אבא לא ממש דחף אותי לעשות את זה, אבל כשהחלטתי לעשות את זה, קיבלתי הרבה תמיכה בבית. במרץ 2021 התגייסתי למשמר הגבול, וכשסיימתי את ההכשרה כלוחם עברתי את ההכשרה ושובצתי בהר הבית בעיר העתיקה. לאחר שסיימתי את הקורס הצבאי הועברתי למפקד שטח, שם הייתי צריך לסיים את שירותי ב-16 בנובמבר 2023", מספר ליילי.
לפי משטרת ישראל, 60 שוטרים שהיו בתפקיד נהרגו בקרב עם האויב ביום שבת. בסך הכל השתתפו בקרבות נגד מחבלי חמאס למעלה מאלף שוטרים. ביטחון הגבולות הוא באחריות הצבא, אבל משטרת ישראל עשתה את עבודתה במאה אחוז באותה שבת.
ეს სტატია ეკუთვნის წარმატებულ ჟურნალისტს-მიხაელ ხაჩიძეს .
კრედიტს ვანიჭებთ საქართველოში საინფომაციო პორტალს -ambebi.ge